גישת העבודה שלי היא אקלקטית ומשלבת תחומי ידע מגוונים, המעשירם את היצירתיות והמצאת דרכים חדשות ומיטיבות. אני שואב השראה מהבנה גופנית המבוססת על שיטת פלדנקרייז, מתובנות התפיסה הבודהיסטית וממגוון תיאוריות פסיכולוגיות. ככל שאני מעמיק בחקר החוויה האנושית, אני מגלה כי הפסיכואנליזה – מימיו של פרויד ועד לעבודותיהם של מטפלים דגולים כמו וויניקוט, קליין, ביון, בולבי ואחרים – לצד גישות וזרמים נוספים בפסיכולוגיה, מספקת תובנות חיוניות להבנת נפשנו והאופן שבו אנו מנהלים את חיינו.
בלב הגישה שלי עומדת התפיסה המערכתית הנוקטת נקודת מבט עלינו כמערכת מורכבת ביותר (גופנית ונפשית), מההיריון ועד יומנו האחרון, אנחנו מתפתחים ומתנהלים בתוך ומול מערכות שונות ומקיימים יחסי גומלין תמידיים בין המערכות הפנימיות שלנו לחיצוניות תוך השפעה הדדית. 
אישיותנו הינה מערכת מורכבת מחלקים, כאשר אנחנו בדיכאון או חרדה ומסגלים דפוס נמנע או כאשר אנו מלאי זעם ותוקפניים ומסגלים דפוס אימפולסיבי. החלק הנמנע / האימפולסיבי "משתלט" עלינו ובכך מתעלם מחלקים אחרים בנו. בכל אישיות נמנעת יש חלק אסרטיבי שרוצה להשיג. בכל אישיות תוקפנית יש חלק רך שרוצה להקשיב. 
ההתנהגות שלנו בפועל משפיעה על היחסים הבינאישיים שלנו כלומר על מערכת המשפחה, הזוגיות, ההורות, המוסדות שונים ומסגרת עבודה. הסביבה מגיבה בהתאם להתנהגות שלנו וכך מתקבעים דפוסי תקשורת.
שינוי מיטיב יוביל לקידום הסכמה ולכידות בין הגוף והנפש שלנו. מתוך הכרה של החלקים שבנו ואת המניעים שלהם. תוך מתן כבוד ומקום לחלקים מפוחדים ומושקטים לבטא את רצונם אל מול החלקים הדומיננטיים יותר שהתקבעו כדפוס התנהגותנו.